חבל הקווקז משופע במחצבים, בבארות נפט ובגז טבעי. יערות עד וחורשות עצים מוסיפים נופך למקום כאזור בראשיתי קדום שיד אדם טרם נגעה בו.
האקלים מגוון – מקרח עד בהרי הצפון לחום כבד בדרום. הים הכספי והים השחור שלחופי הקווקז נהנים מהפשרת השלגים באביב ומספקים מים ודגה בשפע. האוויר הנקי והשקט השורר שם מסבירים את הנהירה של בני הקהילה לכפרי הנופש המצויים בה.
לאורך השנים חלפו בחבל ארץ זה משטרים דיקטטוריים
ואחרים, ביניהם המונגולים, הטורקים, הפרסים, הרוסים ועוד.
אך טבעי הוא שכל משטר יטביע את חותמו ביושבים הנתונים למרותו, וכך גם ביחס ליהודי הקווקז. כך יצא שמנהגים, אמונות טפלות ואורח חיים ייחודי אומצו על ידי בני הקהילה ברבות הזמנים. שפות זרות: רוסית, טורקית ואַזֵרִית (שפת יושבי אזרבייג’ן המוסלמים) השתרבבו ללקסיקון של שפת ה"טאט”, שפתם של יהודי קווקז המורכבת מפרסית, עברית וארמית.
חוסר היציבות ואי העקביות בשלטון הביאו לכך שכלכלת המקום נחשבה לנחשלת עד לא מזמן.
אך עם גילוי מרבצי הנפט העצומים בתחילת המאה ה-19, באזרבייג'ן, חלה התפתחות מואצת בכלכלת המדינה, והתקדמות משמעותית מבחינת טכנולוגיה, תשתיות, מערכת חינוך ובריאות ראויה,