המרכז הבינלאומי למורשת יהדות קווקז לוגו

מוצאם העתיק

באשר למוצאם הקדום של יהודי ההרים קיימים מקורות רבים ושונים. נתונים כתובים הוכחדו ברבות הימים על ידי השליטים שבאו והתחלפו באזור.

ידיעות על יישוב יהודי במקום קיימות כבר אלפי שנים. בכתבים רוסיים עתיקים מכונה מזרח הקווקז “גִ’ידִי”- של היהודים. על כך מעידות גם עתיקות מהמאה הראשונה לספה”נ שנמצאו סמוך לחופי הים השחור, לדוגמה – מצבות מקושטות בסמלים יהודים כמו: מנורת קנים, מטה אהרון, שופר וארבעת המינים. אלה מלמדים על גולים יהודיים שעברו במקום, קרוב לוודאי גולי ירושלים בדרכם ליישוב בתוך הקווקז.

דעות רווחות, משייכות את יהודי הקווקז לעשרת השבטים גולי שומרון, אשר הגלה שלמנסר החמישי מלך אשור בשנת 722 לפנה”ס:

“בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור וייקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה, כל ארץ נפתלי, ויגלם אשורה”

(מלכים ב’ ט”ו-כ”ט).

הפסוק ממלכים מספר על הגולים בפקודת שלמנסר, ובהמשך מציין היכן הושיבום:

“בשנת התשיעית… ויגל את ישראל אשורה וישב אותם ב… וערי מדי”

(מלכים ב’ י”ז-ו’).

“מָדַי” – מדינה השכנה לקווקז מדרום.

עדות מעניינת למסורת עשרת השבטים אפשר למצוא

במאה ה-16 באיטליה, שם נפוצה שמועה כי בקווקז מתארגנת קבוצת עשרת השבטים האבודים

למלחמה על ירושלים מיד כובשיה…

(אלטשולר, תש”ן)

מעניין לדעת כי אין בקרב יהודי ההרים כוהנים

ולוויים, דבר המאשש את המסורת המשייכת אותם לעשרת השבטים שהוגלו בחורבן בית ראשון. את שמות המשפחה המיוחסים לכהן ולוי הקיימים בקהילה, מקובל לשייך לכוהנים וללוויים שהובאו במיוחד לקווקז ממדינות שכנות.

עדויות מספרות על יישוב יהודי שהיה סגור רק

למשפחות כוהנים שישבו שם כדי למנוע היטמעות עם

שאר בני הקהילה. המקום נקרא “הפטוראני” ורוב יושביו הגיעו משִׁירְוָואן. כאשר נישאו הילדים בדקה היטב המשפחה שאכן הצד השני יהודים מזרע כהונה הם… ידוע על פרנסי הקהילה בדרבנט שבאו בבקשה  לנציב הקווקז שישלח להם כהן משבט אהרון לברכת כוהנים שאינה נאמרת אצלם, אך בקשתם לא נענתה. לעומת זאת בטָאמִיר חָאן שׁוּרָה ידוע על מספר משפחות כוהנים שהובאו לשם מפרס במאה ה-18:

 

“ואצווה אותם על אדו הראש בכספיא המקום,

ואשימה בפיהם דברים,להביא לנו משרתים לבית אלוקינו” (עזרא ח’-י”ז)

 

“כַּסְפִּיָא”- הים הכספי השוכן לחופי הקווקז.

 

במקורות נאמר כי לצורך עבודת בית המקדש השני שלחו לקרוא לשבט המשמש בקודש, אך באזור הים הכספי לא נענו כי לא היו שם כוהנים ולויים כלל, שהרי הם מגולי עשרת השבטים:

”…ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם”

(עזרא ח’, ט”ו)

 

מסורת נוספת, מפורסמת פחות, מספרת על ייחוסם כגולי בית יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל במאה ה-6 לפסה”נ, ולא ראו בחורבן בית שני.

 

יש סוברים כי קהילה גדולה של יהודי פרס מוטמעת בתוך הקהילה ההררית (אלטשולר, תש”ן). אלה הגיעו לקווקז לאחר שתכפו הגזרות בפרס ובשל רדיפות דתיות שנבעו מהאשמתם כמפיצי הדת היהודית בקרב הפרסים. הברירה בין המרת דת למיתה הביאה לבריחה המונית של יהודי פרס לתוככי קווקז. כמו כן, ידוע ששמרו על קשרים עם יהודי בבל ופרס שהגיעו לשם במשך הגלויות ועלו וביקרו במרכזים הרוחניים בירושלים.

 

מסורת נוספת משייכת את יהודי ההרים לצאצאי ממלכת כוזר. ר’ יעקב יצחקי אשר חקר את קדמוניות יהודי ההרים מביא אף הוא מסורת זו באגרתו. מקום יישוב הכוזרים במאה-7 היה בסביבות דרבנט. על פי מסורת זו, הסיוע שסיפקו הכוזרים ליהודי ההרים במרד נגד המוסלמים הקנאים קישר מאוד בין שתי הקהילות, וברבות הזמן, במאה ה-8, התגיירו בני הממלכה, כשמלכם בִּילָן בראש. הקהילה היהודית שראתה כי גיורם של הכוזרים בא מצד ההכרה ביופייה של היהדות ולא בכפייה, באה עימם בקשרים עמוקים יותר מבעבר כמו נישואים וכד’ ונהנתה מהגנה ומביטחון תחת חסותם. במאה ה-10 נחלה הממלכה הכוזרית מפלה מוחצת מצד מוסלמים קנאים שפשטו על המקום

ופסקה להתקיים. לפי המסורת, עברו הנותרים והסתפחו באופן טבעי ליישוב היהודי.

 

מקור נוסף ליהודי ההרים היא טורקיה. לאחר פרשת שבתאי-צבי, משיח השקר שהתאסלם במאה ה-17 באיזמיר, נדרשו יהודי טורקיה להתאסלם או למות בחרב. רבים מבני טורקיה ברחו להרי קווקז ומצאו בהם מקום מקלט.

 

מכל מקום, לפי הידוע ממחקרים שונים, ליהודי

הקווקז רציפות היסטורית ארוכה המשתרעת למעלה מאלף שנים.

צור קשר

מלאו את הטופס או התקשרו